בלוג

שביל ישראל לאופניים: מצפה רמון – חאן בארות

"מי שתכנן את השביל הזה פשוט גאון!" על שביל ישראל לאופניים

שביל ישראל לאופניים
מקטע מצפה רמון – חאן בארות

בוקר יום שישי, רגע לפני שהחום הגדול של הקיץ דופק על הדלת יצאנו ממרכז הארץ לטיול של יומיים. התכנון היה להגיע לחאן בארות עם ציוד קמפינג ואופני שטח, לעשות טיול רגלי באזור או סיבוב קצר עם האופניים ולמחרת לקום מוקדם ולעשות של מקטע מצפה רמון – חאן בארות בשביל ישראל לאופניים.

בדרכנו עצרנו באגם ירוחם, מקום חדש עבורנו, לא הכרנו אותו.
התחושה והסימנים בשטח העידו שאגם ירוחם הוא לא אגם שמיועד לטבילה קצרה, המים באגם לא נראו מתאימים לכך למרות שהאגם גדול ומרשים.

עשינו הפסקת אוכל, טיול רגלי קצר סביב לאגם, נהננו מאוד מהצל שיש לפארק להציע, פינות הישיבה, ציוץ הציפורים והאוירה הרגועה שהמקום משרה.

הקליקו כאן לקריאה נוספת על אגם ירוחם בויקיפדיה.

אגם ירוחם
אגם ירוחם, צילום: ניר שרון

המשכנו.

המשכנו לכיוון מצפה רמון וחאן בארות, הכל נראה כל כך יפה, כל כך שונה מאזור המרכז העמוס. בדרכנו עצרנו שוב במפצה רמון שם הצטידנו במפת השבילים של המכתש ובאותה הזדמנות גם בגלידה מול הנוף המרשים של המצפה.

כשהגענו לחאן בארות נותרו עוד 3-4 שעות אור, החלטנו להתמקם ולפתוח את האוהל ולהתארגן ליציאה עם האופניים לרכיבה של שעתיים לכיוון דרום.

בתוך 30 דקות יצאנו.

למדנו להכיר את הסימונים של שביל ישראל לאופניים, למדנו שהסימון הוא חד כיווני, לכיוון דרום בלבד (את זה גילינו בדרכנו חזרה לחאן כשהשילוט של החאן היה חסר. הרכיבה היתה קשה, בשעתיים שהקצבנו כדי לא למצוא את עצמנו רוכבים במדבר בחושך, רכבנו בערך 8 ק"מ דרומה ו 8 ק"מ חזרה, רובם בתוואי שטח עם חול טובעני (המסלול עובר בתוך ערוץ נחל) שהיה מאתגר.

אם אתה מתאמץ, אתה בדרך למעלה, צילום: ניר שרון
תחילת השביל לכיוון מואה, צילום: ניר שרון
סימון תחילת מקטע, צילום: ניר שרון

לילה בחאן בארות.

אחרי הרכיבה התארגנו ללילה ובתוך כך גילינו שהמקלחות והשירותים בחאן בארות נקיים ומסודרים כמו באירופה, רמה גבוה מאוד שמספקת נוחות רבה למבקרים בחאן. זו היתה ההפתעה הטובה הראשונה (ובהחלט לא האחרונה).

פגשנו מטיילים רבים, בהם שביליסטים בדרכם מאילת לחרמון (שבועיים לתוך המסלול), שמחים ומאושרים, חולקים את חווית המסע ומטפלים בגופם העייף. חלקנו איתם אוכל, אלכוהול וסיפורים.

ההפתעה הבאה היתה כשביקשנו לטעון את סוללות הטלפונים שלנו ומצאנו שקעים מסודרים ובטוחים שם השארנו את הטלפונים ללילה. היו מבקרים שהגיעו עם כבל מאריך ומפצל שמשכו עד לאוהל ככה שהם נהנו מחשמל זמין ופרטי ממש.

הלילה עבר בשינה טובה, קמנו בבוקר, בזריחה, טיפסנו על הגבעה המזרחית וצילמנו מעט. אחרי זמן ירדנו לאוהל והכנו משקאות חמים, הכנסנו את האופניים לרכב, לקחנו איתנו טרמפיסטית מבין השביליסטים שרצתה לתת לרגלים שלה לנוח את היום במצפה רמון ויצאנו לדרך באיחור קל.

הצפי היה ל5 שעות רכיבה ממצפה רמון לחאן בארות, אח"כ קיווינו לתפוס טרמפ חזרה למצפה רמון כדי להחזיר את הרכב לחאן.

כדי לא לספר יותר מידי על השביל וכדי שהקוראים יוכלו לחוות אותו לראשונה בעצמם, אני אספר בקצרה שהשביל מקסים ואוסיף מספר תמונות שצילמתי בדרך (הפעם לא במסגרת צילום טיולים אלא כמטייל), מי שתכנן אותו חשב על הרוכבים ועל חווית הרכיבה ויצר מסלול מרשים ומהנה לרכיבה ולטיול, המסלול מסומן באופן מקצועי וברור מאוד (למעט סימון אחד שפספסנו בכל 40 הק"מ).

מבחינת ציוד, כל אחד לקח 4.5 ליטר מים (שלושה עם שלוקר + בקבוק ליטר וחצי על האופניים), 3 כריכים, 5 חטיפי חלווה קטנים, חבילה קטנה של שקדים /אגוזים, 2 מלפפונים וחטיף ג'ינג'ר.

חזרנו לחאן בארות ולאחר ששאלנו את הצוות איך ניתן להגיע חזרה למצפה רמון (הרכב שלנו שם), הם דאגו לנו לטרמפ למצפה רמון.

אחרי מקלחת, ארוחה קלה ואריזה מחדש יצאנו חזרה למרכז.
לסיכום, טיול מושלם, במקום מושלם, עם לינה בחאן מושלם.

חאן בארות – פרטי קשר

אתר: חניון חאן בארות
טלפון: 08-6280404 (שלוחה 1, שביט)
מייל: [email protected]

חאן בארות בזריחה, צילום: ניר שרון